Thursday, October 29, 2015

בשם הוי"ה אל עולם

The following appears in this week's Yeshivas Ohr HaChaim "מכותלי בית המדרש", except that in the original, I put my name as מר אבא יאקאבאוויטש, thinking that it might pass through unnoticed, but the editors upgraded me to a Reb.

בס"ד פרשת וירא תשע"ו
מאת ר' אבא יאקאבאוויטש שליט"א, חבר הכולל בישיבת אור החיים

ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם הוי"ה אל עולם. (בראשית כא, לג)

The Rambam teaches (מורה נבוכים חלק ג פרק כט, ועוד) that included in this calling of Avraham are two fundamental principles of Judaism, namely, the existence of God, connoted by the שם הוי"ה, and creation ex nihilo, as symbolized in אל עולם. Elsewhere the Rambam informs us (ריש הל' עבודה זרה) that in addition to the above, Avraham also implored the nations of the world to accept the יסוד היחוד, that the essence of God, הוי"ה, and the פועל המציאות are one and the same. Though these matters may seem to be in the realm of esoteric, a careful reading of the Rambam’s words in Mishna Torah reveals that these three fundamentals of Judaism contain practical ramifications for the daily life, nay, for the entire purpose and focus of man’s task in this world.

Beginning from הלכה ג of the opening chapter in הלכות עבודה זרה, the Rambam outlines a concise biographical sketch of Avraham. From the age of three, the young Avram had already begun to question how the world can exist without some sort of creator, and by the age of forty, his belief in God’s existence had solidified. (The Rambam thus avoids the contradictory Midrashim about Avraham’s age when he discovered God.) At that point, the Rambam writes:
"כיון שהכיר וידע התחיל להשיב תשובות על בני אור כשדים ולערוך דין עמהם ולומר שאין זו דרך האמת שאתם הולכים בה. ושיבר הצלמים והתחיל להודיע לעם שאין ראוי לעבוד אלא לאלוה העולם ולו ראוי להשתחוות ולהקריב ולנסך כדי שיכירוהו כל הברואים הבאים וראוי לאבד ולשבר כל הצורות כדי שלא יטעו בהן כל העם כמו אלו שהן מדמין שאין שם אלוה אלא אלו"
After discovering God, Avram embarked upon a quest for truth and a complete rejection of falsehood. His purpose was to convey שאין זו דרך האמת. It was necessary to destroy the idols, not because of any particular prohibition of idolatry, but simply because they were false, כדי שלא יטעו בהם... שהן מדמין שאין שם אלוה אלא אלו. And it was proper to bow and offer sacrifices and libations to the True God, not as an end in of itself, but כדי שיכירוהו כל הברואים הבאים, a means to recognizing the truth of the One God. This was the Avram of Ur Kasdim, the Avram who fought for truth in place of falsehood. However, Avram was soon to go through a metamorphosis that would completely change the direction of his life.
יון שגבר עליהם בראיותיו בקש המלך להורגו ונעשה לו נס ויצא לחרן, והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם אלוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד, והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא שנאמר ויקרא שם בשם י"י אל עולם, וכיון שהיו העם מתקבצין אליו ושואלין לו על דבריו היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו עד שיחזירהו לדרך האמת עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם ושתל בלבם העיקר הגדול הזה"
After experiencing the miracles of God in Ur Kasdim, Avraham of Charan becomes a new man. He had discovered yet another of Judaism’s fundamentals – השגחה פרטית. He began once again,  התחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם אלוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד. This time, instead of arguing for the negation of false gods, Avraham argued in the positive, that there is only One True God, and it is proper to serve Him, not as a means to ensuring that truth shall prevail, but as an end in of itself. This time, instead of להשיב תשובות על בני אור כשדים, it is לקרוא בקול גדול לכל העולם. And now the call became – בשם הוי"ה אל עולם. God is not just a first being and a creator, but also a מנהיג. God is not only a matter of true or false, but a personal משגיח relatable on the level of each individual – היה מודיע לכל אחד ואחד כפי דעתו. God’s existence is not available only to the philosopher sitting in his ivory tower pondering over His existence day and night. Rather, His השגחה פרטית exists as a symbiotic relationship with each individual on a personal level.


Perhaps this can explain the change in the terminology employed by the פסוקים in this פרשת לך לך and פרשת וירא. This is not the first time that Avraham calls out in the name of God. Twice, the phrase ויקרא בשם הוי"ה appears in פרשת לך לך, without the addendum of אל עולם. But both of these appear before Avram became Avraham. It is after he becomes the אב המון גוים, and discovers the concept of השגחה פרטית, that the calling becomes בשם הוי"ה אל עולם, the calling for all of mankind to turn life’s focus to the service of God, for its own sake.

No comments:

Post a Comment